גישור - מדובר בהליך וולונטרי, אשר מטרתו להביא צדדים לסכסוך לידי הסכם, המספק את מירב האינטרסים שלהם, לאו דווקא אינטרסים משפטיים, כאשר הפתרון הגישורי אינו דווקא הפתרון המשפטי.

 

תפקידו של המגשר הוא להביא את הצדדים לניהול מו"מ ישיר ומשותף ביניהם על ידי תרגום עמדות הצדדים לאינטרסים ודיון ברמת האינטרסים.

 

הצדדים הם אלו המחליטים מי יהיה נוכח בחדר ומי הם הצדדים לגישור.

 

הליך הגישור אינו פורמאלי, והוא מאפשר גמישות רבה, הן על ידי עריכת פגישות משותפות עם הצדדים; הן על ידי עריכת פגישות עם כל אחד מהם בנפרד; הן עריכת פגישות עם הצדדים ובאי כוחם והן עם באי הכוח לבדם.

 

כבעלת ניסיון בתחום השיפוטי, המגשרת "תופרת" את החליפה המתאימה בכל אחד מהמקרים על פי נסיבות העניין.

 

יתר על כן, כשופטת בדימוס, מנצלת השופטת (בדימוס) חנה ריש-רוטשילד הן את כישוריה הגישוריים, הן את כישוריה המשפטיים והן את מעמדה כשופטת בדימוס, לצורך החתירה להסכמות.

 

בפני המגשרת מוצגים המסמכים שהוגשו לבית המשפט, לרבות מסמכים שבידי כל צד ואשר טרם נחשפו.

 

בדרך כלל, המסמכים מוגשים למגשרת עוד לפני הפגישה עם הצדדים, כך שהמגשרת מגיעה לפגישה הראשונה כשהיא כבר מודעת למחלוקות שבין הצדדים ולטענות ההדדיות.

 

במהלך הגישור המגשרת מחווה את דעתה בדבר סיכויו של כל אחד מהצדדים בהליך המשפטי, בשים לב לחומר המשפטי שהונח בפניה, כמו גם בשים לב לחוק ולפסיקה הרלבנטיים.

 

בקיאותה המשפטית של השופטת (בדימוס) והניסיון הרב שרכשה במהלך השנים, כשופטת, כעורכת דין, כבוררת וכמגשרת, מאפשרים לה להציג לצדדים, ביחד ולחוד, את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בניהול הליך משפטי ואת היתרונות והחסרונות (החוזקות והחולשות) של הטיעונים המשפטיים של כל אחד מהם ולשכנע אותם בכך שהפתרון המוצע לסכסוך במסגרת הגישור עדיף על לקיחת הסיכון הכרוך בניהול ההליך המשפטי.